יומנו של תלמיד בית ספר יסודי ודיבורי ילדים / שתי ביקורות מעת טאופיק אלעיסא

 

יומנו של תמיד בבית ספר יסודי מעת חאלד ג'ומעה

מופרע במחנה הפליטים אלשאבורה

למה לא כותבים על הילד השובב? באוסף הסיפורים שכתב הסופר והמשורר חאלד ג'ומעה, הוא חוזר אל מחנה הפליטים אלשאבורה בעזה, שם גדל בילדותו, ילדות שמתאר אותה כילדות שובבה יחד עם החברים שלו בסמטאות המחנה ובבית הספר.

באוסף הסיפורים של ג'ומעה, הוא נותן לדמות של הילד השובב להיות הדמות הראשית באופן מוחלט, עם ראייה ייחודית והתמודדות מיוחדת עם הדברים שהוא פוגש. הוא מעניק לילד השובב את הזכות שסיפוריו ייכתבו ולא להגביל את מיקוד העניין לילדים חרוצים ופיקחים בלבד.

הקוראים יכולים לזהות שהגיבור בסיפוריו מתאר למעשה את הילדות של הכותב עצמו (ג'ומעה)  וכאילו דרך החזרה לסיפורי הילדות הוא חוזר לשובבות ולחברי הילדות, זאת באופן ייחודי וחכם.

ג'ומעה מתאר באופן הומוריסטי וציני אירועים ותופעות שנחשף אליהם כילד בבית הספר, כמו ביקורתיות מצד ביה"ס, תוכנית הלימודים, הקשר בין מורה לתלמיד והתנהגויות בלתי שוויוניות כלפי הילדים. מאפיינים אלה מעודדים את הילד להמשיך לקרוא בספר מבלי להשתעמם.

דיבורי ילדים מאת ודאח וזקטאן

הזדמנות לקריאה מהנה ולשובבות

דיבורי ילדים, הוא ספר שירה הפונה לילדים, כתב אותו המשורר והמלחין ודאח זקטאן. הוא יצא בהוצאת "אלרסיף" בשנת 2014.

הספר מכיל מספר שירים בערבית ספרותית וכמה בפלסטינית מדוברת.

Taufeek pic 1 chidren's songs S

המשורר מסביר לילדים דרך השירים מונחים שונים, בלי לייעץ, להאשים או לכוון. הוא פונה לרצון של הילד בקריאה מהנה, בין היתר דרך עיצוב אומנותי בציורים וצבעים המלווים את השירים.

זקטאן מציע לילד ערכים, כמו הקשר בין האדם למולדת, שיוויון וחוסר העדפה של אחד על פני השני. המולדת לפיו הינו מקום חם ואינטימי, אבל שבו האדם מכבד את האחר. הוא מבטא עמדה אנושית סביב קבלת השונות בין בני האדם, בשיר שילדים יכולים לשיר וללמוד בעל פה. ובכך הוא מתנגד לגזענות סביב צבע, דת ועדה או אפילו תכונות גוף שיש לילד.

לצד הנאה הוא מתייחס גם ללימוד. למשל השיר "שערי אלקודס" מלמד את הילד את שמות שערי אלקודס, וכולל הסבר על העיר וההיסטוריה שלה.

זקטאן לא הזניח את הצורך של הילד בשובבות, שבעיניו הינו חשוב ומסוכן בו זמנית. הוא מבטא אותה באופן מסודר ומחובב, בכך שהתיר לילד לקשקש על לוח "ימי השבוע" כרצונו, כמרד על השגרה שלו.

Taufeek pic 2 chidren's songs s

עיצוב הספר מעודד את הילד לבטא עצמו כפי שהוא רוצה, למשל בכך שהמחבר התיר דף ריק ליד כל שיר, וכך נותן לילד לבחור לבטא את עצמו אם דרך כתיבה או דרך ציור או קשקוש.

דברים מעת טאופיק איססא, כותב הביקורות:

 

Taufeek pic 3

יקיריי הקוראים,

מזה שנים רבות קיימת הסכמה שהכתיבה על הספרות הפלסטינית תעשה לפי מגמות פוליטיות, או כדי להעביר רעיונות פוליטיים. אומנם זוהי מטרה חשובה בצל הסכסוך הישראלי פלסטיני, ואין אני מנסה להוריד מערכה, אלא שעל אף זאת אני נוקט בגישה אחרת, גישה המתבססת על בחירת החומר הספרותי והאומנותי הטוב ביותר והתמקדות בו לכתיבת ביקורת.

במשך ההיסטוריה האנושית אין אומה שנעלמה או נכחדה עקב היעדר פוליטיקאים או בשל נסיגה בכוח הפוליטי. לעומת זאת, אומות ועמים שלמים שהכובשים ניסו להשמיד, שרדו בתודעה האנושית דרך הספרות, האומנות והמדעים שהותירו עמים אלה.

גוף בלי רוח

הפוליטיקה סופה למות, בעוד הספרות, האומנות והיצירה שורדים.

אינני מנסה להוריד מערכה של הפוליטיקה והעוסקים בה והשפעתם על הקידמה החברתית והכלכלית, אלא שהקידמה נשארת ללא רוח כל עוד היצירה לא תפיח בגופה רוח של חיים. בדומה לפסק הדין של שופט המסתמך הן על נוסח החוק והן על רוח החוק. הרי לא כל צדק חוקי הינו צדק מוסרי, עליו לקחת בחשבון את רוח החוק.

שלושה הישגים עומדים בבסיס הקידמה האנושית והמעבר למודרניות: המצאת המכונות שמקלות עלינו את חיינו, גילוי האש אשר סיפקה אוכל מבושל וחימום, והמצאת החשמל. זהו העיסוק של האדם בצרכיו ובמאוויו, אשר כולם בסופו של דבר מובילים להמשך קיומו וסיפוק ביטחון. אילולא הצורך הבוער של האדם בעניינים אלה לא היה ממציא או מחפש מה שיסייע לו בכך.

מתוך אותו מקום של סיפוק מאוויים פנימיים, בא הצורך של האדם בספרות ובאומנות כדי לתת ביטוי לסובייקטיביות האינדיווידואלית והחברתית. צורך זה אינו הצורך של המשורר או המוסיקאי ליצירה בלבד, אלא זהו צורך הרבים ליהנות מהתוצרים היצירתיים, בכל הגילאים ובכל ההשקפות והתפיסות. אין כוונתי הנאה כבידור בלבד, אלא הכוונה לצורך, כפי שאמר סמואל בקט, ב"הנאת ההבנה והידיעה". הרי הידיעה הינה צורך וזכות אנושית.

לכן, אם חוזרים לתחילת המאמר, אנו רואים כי זכותו של הקורא שנגיש לו חומר יצירתי באיכות גבוהה ועליה נביא ביקורת ספרות, ושנעביר לו את התוכן של החומר באופן מעניין ומהנה, מבלי לצמצם או להגביל את החומר המוצג לתוך מסגרות אשר יש בהן כפייה פוליטית, חברתית או אתית.

באשר להצעה כי עלינו להעביר חומר שיש בו נגיעה למצב ההומניטרי האנושי ולעניין הפלסטיני בפרט, אומר כי כל חומר יצירתי  שיוצג יהיה בו מסר אנושי והוא יחזק את קיומנו לא רק בארצנו אלא גם בעולם כולו ולאורך ההיסטוריה.