דוח של האגודה לזכויות האזרח: אפליה משפטית חמורה במיוחד כלפי קטינים בגדה. אוקטובר 2014  

דוח של האגודה לזכויות האזרח, "שלטון אחד, שתי מערכות חוק", אשר התפרסם באוקטובר 2014, שופך אור על המציאות המשפטית המפלה שמקיימת ישראל בגדה המערבית, החמורה במיוחד ביחס לקטינים.

הדיון על האפליה המשפטית של קטינים פלסטינים הוא חלק מדיון רחב יותר של הדוח על מאפייני המשטר המשפטי שמקיימת ישראל בשטחים, תחתיו פועלות באותו שטח שתי מערכות חוק. הדוח מראה כיצד בעוד שעל האזרחים הישראלים בשטחים חלה מערכת החוק והמשפט הישראלית, על כל הזכויות שהיא מקנה, האוכלוסייה הפלסטינית כפופה לחוק ולבתי המשפט הצבאיים, בכל עניין שהוא, גם אם אינו ביטחוני.

בניתוח מדוקדק מראים כותבי הדוח כיצד הזכויות וההגנות הניתנות לקטינים פלסטינים נופלות בהרבה מאלה המוענקות לקטינים בדין הישראלי, גם לאחר מספר תיקונים שנערכו בשנים האחרונות בתחיקה הצבאית ביחס לקטינים. מצב זה חמור במיוחד לאור ההכרה של המשפט הבינלאומי והישראלי כאחד בצורך להעניק טיפול שונה לקטינים, שבבסיסו ניצבים עקרונות טובת הקטין והבטחת שלומו הפיזי והנפשי.

כפי שמציין עו"ד נרי רמתי במאמר על הדו"ח באתר "העוקץ", הדוח מדגים כיצד שני ילדים, יהודי ופלסטיני, המואשמים בביצוע אותו מעשה, דוגמת יידוי אבנים, יזכו לטיפול שונה מהותית על ידי שתי מערכות משפט נפרדות: בעוד שהקטין הפלסטיני ייחקר לרוב ללא נוכחות הוריו, מבלי שפגש עו"ד קודם לכן, בכל שעה משעות היממה ועל ידי חוקר שאינו בהכרח חוקר נוער, הקטין הישראלי ייחקר בנוכחות הוריו, על ידי חוקר נוער בלבד, ובשעות מוגבלות. כמו כן, חלה חובה לשלוח הודעה על מעצרו של הקטין הישראלי לסנגוריה הציבורית. במקרים רבים הדין הפלילי שיוחל על הקטינים הפלסטינים בסופו של ההליך, יהיה נוקשה וחמור אף מזה שיוחל על בגירים ישראלים.

דוח האגודה מתמקד בארבעה יסודות המרכיבים את ההליך המשפטי לקטינים, ואשר בכולם מופלים הפלסטינים ביחס לישראלים: גיל הקטינות, סוגיות הקשורות למעצר וחקירה, סדרי הדין, וסוגיות הקשורות לענישה.

1. גיל הקטינות – בדין הפלילי הישראלי, "קטין" נחשב מי שטרם מלאו לו 18 שנים (עם תת קטגוריות "ילד", "נער" ו"בוגר רך"). בתחיקה הצבאית, אדם אשר מלאו לו 16 שנים מוגדר כ"בגיר", לצרכי מעצר, עיכוב וחקירה. הגדרת ה"קטין" הישראלית מוענקת לו רק בשלב הליכי השפיטה.

2. מעצר וחקירה –
* התחיקה הצבאית אינה מקנה זכויות מיוחדות לקטינים, למעט החובה להודיע להורה של הקטין על מעצרו. מכאן שקטינים פלסטינים אינם יכולים להיוועץ עם הוריהם טרם חקירתם, או שהוריהם יהיו נוכחים בחקירה, זכויות המוקנות לקטינים ישראלים.
* חוק הנוער הישראלי אינו מתיר מעצרי לילה, אלא במקרים חריגים ביותר. נוהג מעצר צבאי מוכר הוא ביצוע מעצרים בשעות הלילה המאוחרות, תוך שליפת הקטין הישן ממיטתו.
* בתחיקה הצבאית אין מגבלה על שעות החקירה של קטינים, בעוד על-פי הדין הישראלי אין לחקור קטינים בשעות הלילה.
*התחיקה הצבאית מטילה על הקטין את החובה לספק בעצמו פרטים של סנגור, אף שספק רב אם הוא מסוגל לעשות זאת, כאשר לא עומדת לו הזכות לשוחח עם הוריו. זאת בעוד הדין הישראלי קובע כי בטרם ייחקר קטין יודיע החוקר לסנגורו על החקירה, ובהעדר סנגור, יודיע החוקר את הדבר לסנגוריה הציבורית.
* בנוסף, קטינים פלסטינים, בדומה לבגירים, מוחזקים במתקני מעצר וכליאה בתוך ישראל, ועל כן נמנע מבני משפחתם לבקרם. עבור קטינים, העלולים להיות מנותקים מהוריהם לתקופה ארוכה, מדובר בפגיעה חמורה במיוחד.

3. סדרי דין –
* בשנת 2009 נעשה צעד משמעותי בעניין זכויותיהם של קטינים בתחיקה הצבאית, כאשר הוחלט על הקמת בתי משפט צבאיים לנוער. עם זאת, צו בית המשפט הצבאי לנוער חל רק על ההליך העיקרי, ודיוני מעצר ושחרור עודם מתנהלים בפני בתי המשפט הצבאיים הרגילים.
* פערים משמעותיים נוספים נוגעים להגנת פרטיותם: דיוניהם של קטינים ישראלים נעשים ע"פ חוק בדלתיים סגורות (וכוללים גם את איסור פרסום הדיון ושמו של הקטין), בעוד שאצל הקטינים הפלסטינים נתונים כל אלה לשיקול דעתו של בית המשפט.

4. ענישה – החקיקה הישראלית שמה דגש רב על שיקומו של הקטין ועל החזרתו למסלול חיים רגיל ונורמטיבי, ולכן מחייבת את בית המשפט לנוער לבחון דרכי ענישה וטיפול מגוונות טרם גזירת הדין. אם הגיע בית המשפט למסקנה כי הקטין ביצע את העבֵרה, הוא רשאי שלא להרשיע אותו, אלא להסתפק בקביעה כי ביצע את העברה. בפני בית המשפט הצבאי לנוער עומדות בפועל שתי אפשרויות בלבד – להרשיע את הקטין או לזכותו.
מתצפיות שנערכו בבתי המשפט הצבאיים עולה כי שיעור ההרשעות של קטינים קרוב ל-100%, בדומה לשיעור ההרשעות בבתי המשפט הצבאיים הרגילים (לעומת כ-40% מן הקטינים בישראל). הטלת עונש מאסר היא "דרך המלך" בענישת קטינים בבתי המשפט הצבאיים, ובכלל זאת הטלת עונשי מאסר על קטינים בני פחות מ-14, בניגוד לדין הישראלי, האוסר על מאסר מי שטרם מלאו לו 14 שנים.

לקריאת הדוח המלא: שלטון אחד, שתי מערכות חוק: משטר הדינים של ישראל בגדה המערבי

לקריאת תקציר הדוח, ולצפייה במצגת של עיקריו

בית המשפט לנוערגיל הקטינותהאגודה לזכויות האזרחהגדה המערביתהרשעותחוקחקירותמאסריםמעצריםנרי רמתיענישה