חדשות ערוץ 2 ודובר צה"ל: מעצרי ילדים פלסטינים החשודים ביידוי אבנים, אפריל 2013

ב-19 באפריל 2013 שודרה ב"אולפן שישי" של חדשות ערוץ 2 כתבתו של אוהד חמו על התופעה הנרחבת של מעצרי ילדים בשטחים. חמו התלווה לכוחות הצבא הישראלי ודיווח על הנושא מנקודת מבטם. בין השאר דווח בכתבה כי:

החיילים נכנסים מדי לילה למחנות פליטים ועוצרים נערים, כמעט ילדים. […] נערים אלה חשודים בארגון יידוי אבנים אל עבר רכבים ישראלים תוך כדי שהם מסכנים חיי אדם. […] "כל עוד אני יודע שמי שאני עוצר מעורב בפעילות חבלנית אין לי שום בעיה עם זה", הוסיף סגן-אלוף שי שמש, מפקד גדוד נחשון בחטיבת כפיר. "אני יודע שאת מרבית הפעילות העממית מבצעים בני נוער, שעושים זאת יום יום. ילדים בני 14 יורים גולות עם רוגטקות וחייל שלי איבד עין מירי כזה – וזה מסכן חיים". […]  מאז תחילת השנה נרשמו מאות מקרים של יידויי אבנים בכבישי הגדה. השיא הגיע לפני כחודש, כאשר אדל ביטון בת שלוש, נפגעה באורח אנוש במהלך תאונת דרכים שנגרמה כתוצאה מאבנים שהשליכו צעירים פלסטיניים.

***

בתקשורת הישראלית נשמעו ביקורות מכיוונים שונים על הכתבה. העיתונאית טלי חרותי-סובר פרסמה רשימה תחת הכותרת "לך תסביר ליוהן השבדי", ובה טענה כי על דובר צה"ל להסתיר מהציבור את המידע על פעולות אלה שכן הן צפויות לעורר ביקורת על ישראל. חרותי-סובר כותבת:

נגיד שחיילינו  נשלחים למחנה הפליטים אל ערוב בשתיים בלילה כדי לאסור ילד בן 12 או  14, שחשוד בידוי אבנים. נגיד שהם חייבים להכנס לבית שבו ישנה משפחה, יחד עם הציוד והנשק , להעיר את כולם ולתפוס את הילד שיוצא איתם בעיניים טרוטות, מלווה בכמה קנים של רובים וחיילים במדים וקסדות. נגיד שהמחזות של אמהות שמחבקות את הילדים שלהם, שאחים שמנסים להגן עליהם, של אותו ילד שמתחנן שיתנו לו ללכת מחר לבית ספר כי אם הוא לא יעבור בחינה יהיה לא טוב – נגיד שכל אלה הכרחיים, והם כנראה הכרחיים, במצב הכיבוש הנכחי. למה , לעזאזל כל העולם צריך להיות עד לזה? […] יש דברים שגם אם נעשים, עדיף שיעשו בסתר.

ביקורת שונה השמיע פעיל השמאל ד"ר נעם ליבנה במאמר שפורסם בהארץ תחת הכותרת "כמו חיות פרא בשמורת טבע". ליבנה מצביע על הבעייתיות האתית שבחשיפת המצולמים – הקטינים ובני משפחותיהם – על ידי צוות הכתבה. הוא גם מזכיר כי "הבעיה העיקרית היא […] שצבאנו נוהג בילדים באופן שהיה מזעזע אותנו לו היו אלה ילדינו אנו". כותב ליבנה:

זה נראה טבעי לחלוטין לכל מי שהיה בכתבה ובהכנתה – מהחיילים עצמם, דרך מפקדיהם, הכתבים, העורכים, ועד למגישים והפרשנים באולפן – שמתפרץ לו באישון ליל צוות טלוויזיה, מגובה בחולייה חמושה מכף רגל ועד ראש, לבית פרטי – לחדרי השינה בבית פרטי! – מצלם את כל ההתרחשות שם ואת כל דיירי הבית, ואז משדר את זה בפריים־טיים, כאילו היו חיות פרא בשמורת טבע. […]

הנה נחשף לפנינו, בזמן אמת, בגודל טבעי, המנגנון מאחורי הביטוי "הכיבוש משחית". אם הצבא מרשה לעצמו לחטוף ילדים בני 12 ממיטותיהם באישון ליל ולעצור אותם לכמה ימים או שבועות, רק מפני שהם פלסטינים, למה שלא ירשה לעצמו ערוץ פרטי באותה המדינה לצלם בני אדם ברגעיהם הקשים והאינטימיים ולשדר את זה ללא אישורם בריש גלי, רק מפני שהם פלסטינים?

גם בטור שפורסם על ידי מערכת אתר החדשות "וואלה!" נידונה השאלה האתית שבחשיפת פני הילדים בכתבה ללא אישור הוריהם, ומצוין כי על פי החוק הישראלי, פרסום כזה הוא אסור. מבדיקת מערכת וואלה! עלה כי השידור התאפשר בכל זאת על סמך העובדה שחוק הגנת הפרטיות וחוק הנוער הישראליים אינם חלים בשטחי יהודה ושומרון, שם הריבון איננו מדינת ישראל אלא מפקד פיקוד מרכז.

אוהד חמוהארץוידאוטלי חרותי-סוברמעצריםנעם ליבנהתקשורת